לאחרונה התבשרו הנכים בתקשורת על ידי שר הרווחה ומנכ'לית המוסד לביטוח הלאומי כי החלו להפעיל את תיקון חוק הביטוח הלאומי והחלו מיישמים 'עידוד התעסוקה' לנכים כלליים, על כן, ציבור הנכים נקרא לצאת ולעבוד. מפליא הוא שכל הגורמים בחרו ליפות את החוק המתוקן בחצאי אמיתות כך שנכים שלא מודעים לדקויות שינוי החקיקה בעיקר נכים חסרי ישע שיענו לפיתוי ויפלו בו (בעיקר נכים בעלי לקות קוגניטיבית ונפשית) ימצאו עצמם קורבנות לתוכנית זדונית מאין כמוה. מדובר באחד התרגילים הכי מלוכלכים שנעשו אי פעם לציבור במדינת ישראל.

המצב הכלכלי

אין חולק שרבים מהנכים רוצים לצאת ולהשתלב בתעסוקה, רבים מהם רואים ביציאה לעבודה כורח והרבה לפני רצון חברתי. כורח שנגרם כתוצאה מעליבות, עוני ומצוקה קיומית שהיא מנת חלקם של נכים כלליים רבים (נכים מלידה או ממחלה בעיקר). למרות מצוקה גופנית, נפשית או קוגניטיבית קשה רבים מהנכים הכלליים יתנו את הנשמה ואת טיפת כוחם האחרונה כדי להתרחק מהדחק ולהביא לעצמם ולמשפחתם עוד כמה שקלים חדשים נוספים ובעבודה.

אף אדם לא רוצה לחיות בעוני ובדחק, אף אחד לא רוצה להימצא במצב בו הוא נאלץ לקיים עצמו מקצבה שנעה בין  1150 ₪ ל-  2250 ₪ (במקסימום לנכים בעלי 100% נכות רפואית ומעל ל 75% אי-כושר עבודה). אף נכה לא יכול לקיים בכבוד משפחה ממוצעת ובטח שלא משפחה המונה כחמש נפשות ויותר וזאת בסכום מגוחך הנע בין 2700 ₪ ל - 4600 ₪ לחודש. מדובר בדחק כלכלי בלתי אנושי שנבנה בשנים האחרונות כתוצאה משחיקה עצומה בקצבאות, שחיקה של מעל ל - 30%. רבים מהנכים הכלליים קורסים תחת העול הכלכלי ואינם מצליחים להסתדר מכספי הקצבאות הדלות, או אז, נאלצים (ובכל תנאי) לצאת לעבוד. התוצאה כתוצאה משינוי החוק ברורה: רבים מהנכים המשוועים למקור הכנסה משלים יסכימו לעבוד ובכל מחיר, אלא שאת המחיר הכואב בעבור היציאה לעבודה ישלמו, מה זה ישלמו, בעתיד הלא רחוק.  

הזכאות לקצבה וקביעת אי הכושר

כדי לקבל קצבת נכות כללית מהביטוח הלאומי חייב אדם נכה לעמוד בשלושה תנאים, הראשון לקות מוכחת, השני תקרת הכנסה והשלישי צמצום כושר השתכרות, לאחר שהוכחו כל אלו, משולמת קצבת נכות ובהתאם לרמת אי-כושר עבודה. הפקטור היחידי שקובע את רמת הקצבה הוא רמת אי-כושר העבודה, פקטור זה קובע בעקיפין גם את סל הטבות האחרות (בעיקר הנחות שונות) הניתנות לנכים זאת כי הטבות רבות ניתנות רק לאחר חציית סף מזכה של רמת אי-כושר.

שינוי בפקטור רמת אי-כושר עבודה משמעו שינוי ברמת הקצבה וקביעתו מושפעת מאופן העמידה בתנאי הסף. 

קביעה של זכאות מלאה מותנה בצמצום כושר השתכרות וזו צריכה שתהיה מעל סף מסוים. עד לשינוי החוק נבחן שינוי זה ונקבע בהתאם למבחן צמצום הכנסה אלא ששינוי החוק הסיר את מבחן הצמצום והותיר קביעה זו בהגדרה מעורפלת.

במצב הקיים ברור לכל נכה שיוכל לקבל קצבה כאשר הכנסתו נמצאת במסגרת שאינה חורגת את התקרה זו שהועמדה על 60% מהשכר הממוצע או לחליפין על 45% ממנו במקרים בהם הלקות אינה חמורה או שהנכה אינו מקיים רצף אי תעסוקה.

אלה שהסף קרי רמת ההכנסה המזכה גם לסל התמיכה מלא ואיתה כמובן העמידה בקצבה מלאה/חלקית לא נקבעו. 

אמנם יש קצבה חדשה "קצבת עידוד תעסוקה" שמה אלא שזו משמשת באופן מובהק כמקפצה ליציאה ממסגרת הקצבאות ועל כן אין להרחיב בנושא.

כל בר דעת מבין שיציאה לעבודה משנה את רמת אי-כושר העבודה.

אלא שעיקר הבעיה - הקביעה המחודשת של רמת אי-כושר - משמשת בלב "התרגיל המלוכלך", בכדי "לעודד תעסוקה" בחרו בתרגיל להקפיא קביעה המחודשת של רמת אי-כושר העבודה שנוצר לאחר יציאת הנכה לעבודה וזאת במהלך בשנתיים הקרובות (עד אוגוסט 2011) בהם ירדימו את הנכים ויצרו סביבם אופוריה שגויה שהנה רמת אי הכושר של נכים שיצאו לעבודה אינה משתנה ואינה הולכת להשתנות תוצאת החלטתם זו לצאת לעבודה.

אלא (ולמעשה) מדובר בתרגיל מסריח, שכן עד לרגע זה לא ברור היכן יוצבו גבולות שינוי צמצום כושר ההשתכרות - אלו שיביאו לשינוי ברמת אי הכושר.

על פניו ולפי החוק יכולה קביעת אי-כושר להסתמך על פוטנציאל השתכרות שהוכח ברמת נכות מסוימת ובלי קשר לתעסוקה בפועל ושכרה. מאחר שיציאה לעבודה משנה את צמצום כושר ההשתכרות, די בהוכחת שכר בפועל או בהצגת היקף משרה בעייתי בכדי שניתן יהיה לקבוע פוטנציאל השתכרות חדש וממנו לגזור רמת אי-כושר חדשה (מופחתת) או לדרוש ביטול זכאות. מכאן הוכחת כושר עבודה (בעבר או בהווה) תביא לשינוי ברמת צמצום כושר ההשתכרות (ובחוק הרי רק מי שכושרו להשתכר צומצם ב -  50% זכאי לקצבת נכות). התוצאה הבלתי נמנעת היא שנכים רבים עלולים להימצא במצב בו אינם עומדים בקריטריונים (שאינם ידועים היום) וידרשו לצמצום אי-הכושר או לביטול הזכאות. שינוי שכזה אפילו יכול לגרור דרישה להחזר כספי קצבה ו/או הטבות ששולמו מרגע מתן ההוכחה. 

נכה העובד מעל לחצי משרה יתקשה להוכיח צמצום של 50% ביכולת ההשתכרות. היקף המשרה יכול בהחלט להספיק לביטוח הלאומי על מנת לבוא ולטעון לאי זכאות בטוענה שהנכה אינו עומד בצמצום כושר ההשתכרות של לפחות 50%, מה שיביא לשלילת הזכאות לקצבה. לחליפין יוכלו לטעון  שם בביטוח הלאומי לכושר עבודה הגבוהה מ-25% עקב עבודה בשליש (33%) משרה מה שיוביל לקביעת אי-כושר נמוכה מ-75% וזו תביא להפחתה מסיבית בתשלומי הקצבה ולפגיעה ברוב  הזכויות הנלוות.

בהיבט הפראקטי, אם נכה מגיע להשתכרות של 3,000 ש"ח לחודש הוא יידרש להוכיח שהיה מסוגל להשתכר קודם לנכות לפחות 6,000 ₪ לחודש, אחרת יטען המוסד שלא צמצם את כושר ההשתכרות שלו במחצית. אם השתכר למשל 6,000 ₪ לחודש יידרש להוכיח שהיה מסוגל להשתכר 12,000 ש"ח קודם לנכות וכך אם לא יוכל להראות זאת, ימצא בסיכון ממשי לאבד את הקצבה.

תמיד יוכלו להשתמש במקצוע ובשכר הממוצע במקצוע בו בחר הנכה לעסוק כדי להראות "פוטנציאל השתכרות" מייצג. כדוגמא: מתכנת עם 10 שנות ניסיון מרוויח בממוצע 12,000 לחודש ואילו מחסנאי מתחיל משתכר בממוצע שכר מינימום, כנכה נדרש להראות השתכרות עד למחצית (במקסימום) כדי לשמור על זכאות לקצבה וסכום עלום (כתוצאה מהיעדר תקנות) כדי להמשיך וליהנות מרמת אי- כושר מלאה, קרי קצבאות מלאות ומהטבות בהתאם.

משחטת הקצבאות

בעוד שנתיים מהיום אמורות להיכתב תקנות חדשות ובהם תציב הממשלה את הגבולות לתמיכה מלאה. הגבולות שיקבעו יהיו במסגרת שבין 21%  ל – 60% מהשכר הממוצע כמו גם יוגדר הקיף המשרה המזכה בזכאות מלאה. או אז, אותם נכים שרצו לעבוד וחרגו מהתנאים החדשים ימצאו עצמם במצב בו יקראו בהמוניהם לועדות לקביעת רמת אי- כושר מחודשת וישלמו את המחיר. 

"משחטות הקצבאות" יופעלו החל מאוגוסט 2011 במלוא המרץ, כשהם משיגות את היעד האמיתי של שינוי החוק - מחיקת זכאות וצמצום מאסיבי של כספי התמיכה שמשולמים.

המס המופרז

על כל השתכרות שבסכום שמעל ל – 1665 ש"ח (נכון ל- 2009) יאלצו נכים להיפרד מחלק של הקצבה המשולמת להם, חד וחלק!!!! "הקיזוז" שבחוק הינו בעצם מס נוסף שמתווסף על מיסי העבודה הרגילים שמשלמים נכים ומס "קיזוז קצבה" זה מגיע ל-60% ברמתו הגבוהה ביותר, מה שהופך אותו למס הישיר המוטל על הכנסה, הגבוהה ביותר במדינה!!!

אם בודקים את הסכום הנותר לנכה לאשורו, בחישוב "נטו ביד", מגלים תוצאה מזוויעה, נכים נדרשים להעביר למדינה מס שכר ישיר בגובה של 67%-95% מהתוספת לשכר ברוטו, בעוד שגם ברמות השכר הגבוהות ביותר אדם בריא משלם למדינה מס שכר ישיר פחות בהרבה

בפועל הביטוח הלאומי מציע "עידוד תעסוקה" בצורה של "מיסים" ישירים על עבודה בגובה של עד 87%, כבר ברמת הכנסה שמתחת לממוצע במשק ו"מיסים" ישירים על עבודה בגובה של 95% אחוז מרמת הכנסה שטיפה מעל הממוצע במשק.

מה דעתכם , האם שווה לנכים לצאת לעבודה ולעבוד בשביל נטו של 5%?

"עידוד התעסוקה" 

יעד נוסף שיושג במהלך תקופת ההפעלה של תיקון החוק הוא מחיקת כל מערך השיקום המקצועי "היקר" אותו מפעיל הביטוח הלאומי בעיקר לטובת נכים צעירים, נכים מלידה, הפונים בנכותם למוסד וזה המעוניין לשלבם בתעסוקה (ולהורידם מתמיכת הקצבאות) מכשיר אותם בהווה ובעלות ממשית באמצעות הכשרה מקצועית ולימודים.

המטרה העיקרית המתגבשת בימים אלו לכדי מעשה היא הקמתם של לשכות השמה תעסוקתית בהם יפעלו גורמים חיצוניים. על פי התוכנית ידאגו גורמים אלו (בעיקר עמותות "העוזרות לנכים" ומפעילות שרותי לשכות השמה) ביצירת מסגרות של "תעסוקה נתמכת" קרי, אותם גורמים יקבלו כספים רבים ובעבור שרות ליווי בו ילוו נכים לאחר שיאתרו גורמים מעסיקים במקומות תעסוקה בשוק הפתוח. את עיקר ההשמה מתכננים לבצע אצל מעסיקים המוכנים לקלוט נכים בשכר מופחת ובהתאם לעקרונות שכר המינימום המופחת שהופעלו (שליש משכר המינימום) במקביל יאלצו את המופנים מביטוח לאומי "להסכים" ולהשתלב בהם תוך התניה שאי השתלבות תגרע מהם את הזכאות לקצבאות הנכות.

אם הרחתם את "תוכנית ויסקונסין" המפורסמת כנראה שאתם חשים נכונה את הרוח הנושבת ממסדרונות הביטוח הלאומי. מהתמונה שעולה נראה שהרצון "לשלב נכים" מתפרש ועל ידי הביטוח הלאומי כרצון להביא נכים לעבודות דחק בתנאי עבדות כמעט ובשכר לא שכר. כשעיקר המאמץ להסיר נכים מהתמיכה הממשלתית.  על "מיצוי מלוא הפוטנציאל" והשקעה בו, והשמה תעסוקתית ראויה ומכובדת כבר לא מדברים שם.

אחרית דבר

האם לזה פיללו הנכים? ממש לא!!!

אלא שכנראה זקוקים הנכים (ובעיקר ארגוני הנכים) לתקופת התפקחות מנופת הצופים שעטפה את שינוי החוק ובעיקר מחצאי האמיתות וההבטחות שפוזרו בנדיבות לכל עבר. אולי בעתיד נכים יבינו את מצבם החדש, זה שאותו יתקשו לעכל ולמחוק. 

בכי לדורות כבר אמרנו? 

אגב.. לטובת הנכים המבולבלים פרסמנו מדריך המפרט את כל המכשלות ומסייע לפונה לביטוח הלאומי. המדריך  מצוי  בדף הראשי שבאתר שלנו.