שלום לכולם
למרות שמאחורינו 61 שנות קיום למדינה, לא הצלחנו ליישם בדמוקרטיה הקטנה שלנו שוויון ראוי לבעלי המגבלה. מצבם של בעלי המגבלה רחוק מרחק רב מאותה אוטופיה שוויונית המצוייה בחלומנו אנו, בה זוכים בעלי המגבלה להעדפה מתקנת המאפשרת חיים ללא מגבלות, חיים בזכות ובכבוד ובשוויון.
בכל מה שקשור בפעילות הציבורית של בעלי המגבלה, מרוב עיסוק בחיפוש אשמה ואשמים לצרותינו, הפסקנו לחפש את הפתרון הראוי, ההגיוני והפשוט, בכך הפכנו אנו לאשמים לגורלנו ההיגיון קובע כי כל זמן שפעילות ציבורית תיעשה במקביל על ידי מספר רב של גורמים, יכולת ההשפעה שלהם תרד. יכולתנו להשפיע תלויה באופן חד משמעי בריכוז וביצירת כוח אחיד, משותף ולכלל ציבור הנכים, כזה שיוכל להציג דעה אחידה וברורה. אלא שדעה ברורה יכולה להתגבש רק לאחר שיערך דיון פנימי, בו יציגו כל בעלי העניין את עמדתם ונישב ובנועם את חילוקי הדעות בינינו.
רוב ארגוני הנכים שאמורים לייצג נכים לא למדו לפתוח שערים לדעות אחרות, השונות מאינטרס הצר של שולחיהם, לכן כשלו, ולו רק בשל העובדה שבעלי דעות אחרות - משנוכחו שאין מאפשרים לדעותיהם לעלות לדיון ציבורי בחרו בבדלנות ובפעילות פרטית. יחד עם אי האמון שלנו אחד בשני, נעלמה גם היכולת לרכז כוח ולהצליח במאבקים.עד שלא נלמד לבנות שיח פתוח, בו יוכל כל אחד ואחת מאיתנו להביע את דעתו ובפני כולם, ללא פחד שיפגעו בו, יביעו זלזול בו ובפועלו, יעשו כל שאל על מנת לטרפד מאבקיו ורק ובשם הבדלנות והכיתתיות, עד שלא נלמד מהו דיון ציבורי ומהי החלטה משותפת מחייבת לא נגיע לקידום ראוי של מאבק הנכים.
הבדלנות והפעילות העצמאית ובמסגרות נפרדות, לא מסוגלת “לגאול” את כלל הציבור הנכים, והתוצאה, הנצחת מצב הנכים כפי שהוא כיום וניצול בוטה של הממסד ואי התקדמות המימוש הצדק החברתי והשוויון המתבקש ולכל ציבור בעלי המגבלה.
אישית אני כואב את העובדה שכבר שנים לא מצליחים להביא לפתרון של בעיית תעסוקת הנכים ושכרם לאמקדמים פתרונות הוגנים לשיקום נכים, לא מצליחים לסיים ולהגיע לפתרון בעיית הנגישות וחמור מזה כולנו נכנעים ומושפלים על ידי הממסד ובעיות מרכזיות כגון:
ועדות רפואיות מצויות אצל הגורם המשלם ותחת מגבלות קשות ומצד האוצר הגורמות לאי הכללת ליקויים ופגיעה בנכים רבים.
חוסר ציוד ומכשור רפואי ורפואי שיקומי ראוי זמין ובטכנולוגיה עכשווית.
קיזוז באפשריות הניידות בגלל נסיגת תמיכה ממשלתת.
התעלמות מצורך בעדכוני קצבאות הגורר מצוקה קיומית.
הקשחת מדיניות החניה לנכים והזכות לתו חנייה
פתרון סוגיית המטפלים הסיעודיים ומימון שכרם
וסוגיות רבות אחרות.
הארגון הוקם בדיוק לצורך זה וזה בלבד, לאחד, ללכד ליצור כוח לוחמני קשוח וחסר פשרות על מנת לעורר שיח וחילופי דעה אנו תקווה שתמצאו איתנו את הבית שלכם לכל אותם מאבקים.
אני מזמין אתכם ובחפץ לב להשמיע דעתכם לדון ויחד איתנו על הבעיות לשמוע מכם על כל קושי ללמוד ולעזור אנו פתוחים לביקורת ורוצים לשמוע דעתכם העניינית, כל בחינה שלכם, כל עמדה ודעה שבה אנו מחזיקים שיבחנו תחת המיקרוסקופ, זה שלכם, למען יינתן מבט רחב יותר ולמען מחשבה שנייה, שלישית…
אני קורא לכם אחי הנכים לאזור כוחות ולחבור למען כולנו, למענכם, למען עתיד טוב יותר.
יש לכם כתובת ובית, בואו ונצא יחד לדרך חדשה ושונה.
קובי כהן
יו"ר ארגון הפעולה של הנכים.
